<h1>ספר הנייר הלכ' שכיב מרע</h1>
<h2>דף כא.</h2>
שכיב מרע הנותן גט על תנאי צריך לכפול תנאו כבני גד ובני ראובן וצריך שיאמר מעכשיו, אמנם אומר ר"י כי יכול להיות אם אמר סתם שיהא תנאי זה כתנאי בני גד ובני ראובן יכול להיות שיועיל בלא כפילות תנאי, ויש הרבה דברים שאפילו בלא תנאי מועיל כאילו התנה כגון שטר מברחת, וכן זבין ולא איצטריכו ליה זוזי דהדר זביני. ויש דברים שאין צריכים רק גילוי דעת ואם לא באמירה דברים שבלב הוו דברים כי ההיא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לארעא ישראל, ואע"ג דאמר רבא לא הוו דברים ה"מ גבי ממונא אבל היכא דמיתעגנא מועיל בלא תנאי כפול אי תקיף ליה עלמא. ההוא דכתב אפני' דמעלי שבתא למחר תקיף ליה עלמא. ואמר רבא שיקנה לה השכיב מרע החדר אשר הגט בתוכו ותלך האשה ותנעול הדלת כדין חזקת הבתים ונמצא גיטה וחצירה באין כאחד, למדנו משם דמגרשין בשבת בשכיב מרע היכא דתקף ליה עלמא, למדנו הא דאמר נעל הוי חזקה דאין רוצה תיקון מנעל, דבשבת לא היה מתקן המנעל רק נעילת דלת, ולמדנו שאסור לטלטל הגט בשבת כדפי' רש"י, ודווקא גט אבל שאר כתבים מותר לטלטל לפי שראויין לצור ע"פ צלוחיתו ומטעם זה אפילו נייר חלק מותר לטלטל, ודווקא בימיהם שלא היה כתב רק בעל פה אבל לדידן שכל התורה בכתב מותר לטלטל.
